סבאח נ' סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש – החייב, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 16.10.10, בתיק הוצל"פ 01-38611-01-5, לפיה קבעה כי רק לאחר שישלם המבקש יתרת פיגוריו בתיק האיחוד בתשלום אחד, תידון בקשתו להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. (נומרטור 712268723ט).

בבסיס הבקשה עומדת טענת המבקש לפיה, החלטתה של הרשמת, נשוא הבקשה, עומדת בסתירה להחלטה קודמת אשר ניתנה על ידה ביום 29.9.10, לפיה קבעה כי יתרת הפיגורים בתיק האיחוד תשולם על ידי המבקש בעשרה תשלומים, וזאת כתנאי לדיון ולמתן החלטה בבקשתו להכרזתו כמוגבל באמצעים. לטענת המבקש, הרשמת מצאה לשנות מהחלטתה, מבלי שפורטו על ידה הנימוקים לדבר.

בהחלטתי מיום 31.10.10, הוריתי למבקש להמציא הבקשה לידי המשיבה, אשר תמסור תגובה בכתב.

מהודעה שהגיש המבקש לתיק בית המשפט, לה צורף אישור מסירה, עולה כי הבקשה הומצאה לידי ב"כ המשיבה ביום 3.11.10.

משחלף המועד להגשת תגובה מטעמה, ומשלא הוגשה תגובת המשיבה, תינתן החלטתי על יסוד הנטען בבקשה על נספחיה.

לאחר שעיינתי בכתב הבקשה שבפניי ובחנתי טענות המבקש מצאתי כי יש מקום לדון בבקשה כבערעור עצמו וכן להורות על קבלת הערעור.

כפי שעולה מהמסמכים שבפניי, השתלשלות האירועים, הינה כדלקמן:

בחודש 12/09, פוזר תיק האיחוד של המבקש, לאחר שלא עמד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע לו.

ביום 8.7.10, הוגשה על ידי המבקש בקשה להחייאת תיק האיחוד וכן להכרזתו בשנית כחייב מוגבל באמצעים.

בהחלטתו מיום 11.7.10, קבע כב' הרשם יובל גזית (כתוארו אז), כי בקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים תידון רק אם ישולם מלוא חוב הפיגורים שנצבר בתיק האיחוד, העלה כדי סך של 22,500 ₪. כן קבע כי החוב יופקד כעירבון בתיק ויחולק בין כל הזוכים בהתאם לסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל.

המבקש פנה בבקשה נוספת בפני כב' הרשמת בה עתר לפריסת חוב הפיגורים ולמתן הוראות לאיחוד תיקים כפוי. ביום 29.9.10, ניתנה החלטת הרשמת לפיה קבעה:

"אינני משמשת ערכאת ערעור על החלטות רשם אחר. לפיכך ובהמשך להחלטת כב' הרשם יובל גזית (כתוארו אז) אני קובעת כי יתרת פיגורי החייב בתיק האיחוד שפוזר (בסכום של 22,500 ₪) תשולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים בסך של 2,250 ₪ כל תשלום, החל מיום 7.10.10 ואילך". (נומרטור: 712268722ט).

לאור החלטתה הנ"ל, הגיש המבקש בפני כב' הרשמת הודעה על תשלום עירבון בהתאם להחלטתה מיום 29.9.10, ועתר לדיון בבקשתו להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.

בהחלטתה מיום 16.10.10, היא ההחלטה נשוא הבר"ע שבפניי, קבעה הרשמת כדלקמן:

"לאור היקף חובותיו המשמעותי של החייב (מעל מיליון ₪); ריבוי תיקיו (29 במספר); העובדה שהחייב הוכרז בעבר כחייב מוגבל באמצעים, אך בשל אי עמידה בצו התשלומים לאורך תקופה ממושכת פוזר תיק האיחוד השלו, אינני רואה מקום, בנסיבות העניין לשנות מהחלטת כב' הרשם יובל גזית מיום 11.7.10 החייב רשאי לשלם את יתרת פיגוריו בתשלום אחד. אין כל חובה לפרוס את תשלום יתרת הפיגורים על פני עשרה תשלומים . אני מציעה לחייב לעשות מאמץ ולגייס את סכום הפיגורים בהקדם. לאחר מכן תידון בקשתו לעיצומה".

כפי שכבר ציינתי בראשית הדברים, מצאתי לקבל את הערעור.

אודה ואתוודה, כי שינוי עמדתה של הרשמת באשר לפריסת התשלומים, כלל אינה ברורה לי, ובעניין זה הנני מקבל טענות המבקש.

זאת ועוד, כבר הבעתי דעתי בסוגיה זו של תשלום מלוא חוב הפיגורים בתיק האיחוד כתנאי לדיון בבקשה המחודשת להכרזה כחייב מוגבל באמצעים (ראה: החלטתי מיום 26.12.10 בתיק רע"צ 4511-11-10 טחן נ' כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, פורסם באתר נבו).

קביעת הרשם יובל גזית (כתוארו אז), כמו גם קביעתה של הרשמת הנכבדה, כי על המבקש לסלק תחילה את חוב הפיגורים שהצטברו לחובתו בתיק האיחוד,קודם לדיון בבקשתו לאיחודם מחדש, הינה נכונה.